Je vais reprendre toute la sougia depuis le début et séparer les deux problématiques évoquées:
1/ Chiour kede akhilat prass
2/ Chiour de 30g , est ce exagéré ?
1/Chiour kede akhilat prass
Michna kritout 12b
מתני' כמה ישהא באוכלין כאילו אוכל קליות דברי ר''מ וחכמים אומרים עד שישהא מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס חייב רבי אליעזר אומר אם פסק בה או אם נתן בו מים כל שהוא פטור:
Tossfot d"h
מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס. מהכא משמע דלתרי גווני מיירי שיעור פרס חדא לענין הפסקה שאם הפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור פרס אין מצטרף וחדא כדאמרי' בעלמא (פסחים דף מד.) שאם נתן כזית תרומה בשיעור פרס דחולין ואכלן שהוא חייב עליה:
Avraham yagel ad loc
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=6907#p=208&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
Yoma 80b
מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבת בכדי אכילת פרס א''ל אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בטפי מהכי לא מיתבא דעתיה
Rachi
כזית בכדי אכילת פרס. קים לן (כריתות דף יב:) בכל אותן איסורין ששיעורן בכזית שאם שהה בין תחילת אכילת השיעור לגמר אכילתו יותר מכדי אכילת פרס אין מצטרף עד שיאכל כל השיעור בתוך כדי שהיית סעודה והיא אכילת חצי ככר ששיערו בו את העירוב שהוא מזון ב' סעודות כדתנן חציה לבית המנוגע שתלה הכתוב שהייתו לטמא בגדים כשיעור אכילה: ככותבת בכדי אכילת פרס. בתמיה יום הכפורים ששיעור אכילתו בככותבת אף הוא שיעורו צירוף אכילתו בכדי אכילת פרס ואם שהה יותר מכאן אין מצטרף ופטור והא כיון דשיעורו גדול בעי שהיי' טפי לצירוף אכילתו והשתא קולא דפטרי ליה: בטפי מהכי. אם שהה יותר מיכן לא מייתבא דעתיה ויוה''כ ביישוב הדעת תליא מילתא דכתיב אשר לא תעונה (ויקרא כג)
Sede tsofim apporte un minhat chlomo interessant (photo joint du minhat chlomo) qui repousse d'ailleurs le kaf hahayim 212,15 cité plus loin
Tour O. H 212,3
וכתב הרמב״ם ז״ל שאם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפות ואם לאו אין מצטרפות.
Beth Yossef ad. loc.
ומה שכתב ושיעור לצרף שתי אכילות הוא כדי אכילת פרס תוספתא בפ"ד דיומא וז"ל אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין
ומה שכתב בשם הרמב"ם שאם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפות ואם לאו אין מצטרפות איני יודע למה כתב בשמו מאחר שהוא מבואר בתוספתא וא"ת שרבינו לא ראה התוספתא א"כ מי הגיד לו שצירוף אכילות בכדי אכילת פרס עד שכתב סתם והיה לו לכתוב ג"כ בשם הרמב"ם וא"ת שצירוף בכא"פ ידע מברייתא דבפ' אמרו לו (כריתות יג.) השנויים אצל פיסול הגויה א"כ גם משם היה לו ללמוד שצירוף זה מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה היא שכך שנוי שם בפירוש ולא היה צריך לכתוב בשם הרמב"ם ונראה שרבי' למד שצירוף אכילות ביום הכיפורים בכדי אכילת פרס מדגרסינן בפרק בתרא דיומא (יומא פ.) מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וככותבת בכדי אכילת פרס אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מייתבא דעתיה ואע"פ שפירש"י קי"ל בכל אותם איסורים ששיעורן בכזית שאם שהה בין תחלת אכילת השיעור לגמר אכילתו יותר מכדי אכילת פרס אין מצטרף לא כתב רבינו כן בשמו משום דאע"ג דממ"ש נלמוד לדין צירוף ככותבת כיון שלא כתב דבריו על צירוף ככותבת ניחא ליה לכתוב דברי הרמב"ם שהם אמורים על צירוף ככותבת:
LE pri hadach 612,3 dit clairement que la akhila rentre à l'intérieur du zman. voyez encore le chout mayim hayim Siman 1 ,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22083#p=80&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= amené par rav ovadia (Chout HAzon ovadia Vol.1 siman 12 (p.186) (celui la je suis sur que vous l'avez , mais sinon
https://beta.hebrewbooks.org/906 et voyez encore siman 24 (p.358 - 359 ).
KAf hahayim
(יד) [סעיף ג׳]
אכל וחזר ואכל וכו׳ וה״ה אם אוכל בלא הפסק אלא שפירר את האוכל לפירורים קטנים ואכלם זה אחר זה ועי״ז נשתהא באכילתו הרבה ג״כ בעינן שיהא מתחלת אכילתו עד סופה רק כדי אכילת פרס ואם נשתהא יותר פטור. הרמב״ם בפי׳ המשנה פ״ג דכריתות. וכ״מ בפירש״י יומא דף ף׳ ע״ב. וכ״כ מ״ב או׳ ו׳.
(טו)
שם. ואם לאו אין מצטרפין. ר״ל אבל אם שהא באכילתו יותר משיעור אכילת פרס (חצי ככר) אין מצטרף תחלת אכילה לסופה להתחייב כרת. מאמ״ר או׳ ד׳ ר״ז או׳ ג׳ מ״ב או׳ ז׳ ולענין ברכה אחרונה עיין לעיל סי׳ ק״ץ או׳ ח״י:
(טז)
שם. ואם לאו אין מצטרפין. י״ל דוקא אם הפסיק ביניהם סתם אבל אם לא הפסיק רק כדי להפקיע איסור תורה שפיר מצטרף. שנות חיים סי׳ רכ״ו קל״ה קמ״ג קע״ו רמ״ב. פת״ע או׳ ה׳:
Rav Bentsion abba Chaoul ( dispo ici
https://beta.hebrewbooks.org/19980 ) Tome 3, Mavo anaf 4 , points 9 et 10 défends ce chiour et plus loin anaf 5, 19 il écrit même toutes les 9 min alors que les Yossef ont laissés une marge d'une minute en écrivant 10min. De plus il ramène plusieurs avis sur ce temps 6-7 min (aroukh hachoulhan 618,14) au sujet de kippour., bikoure yaacov 7.5 min (639,13)
Au final, il est vrai que l'argument du HAzon Ich est très logique et que c'est comme ça que je voyais l'intention des Yossef, mais finalement même d'après le hazon ich leurs koula n'amènent pas trop au karet si on considere kede akhilat prass 4min, 7.5min etc. Mais je vous l'accorde à Kippour on essaie d'être mahmir comme on peut , et si l'on peut (il s'agit tout de même de malade).
2/ 30g est ce exagéré ?
RDY ramène le calcul du nefah, mais il accepte 30g, c'est ce qu'il écrit d'ailleurs dans la loi en haut du texte.
De même Rav Ben Tsion abba chaoul (Vol 3, mavo anaf 1, 26 il écrit 30 cm cube , et apres anaf 2,14 il dit pour le pain, viande , legumes 30g c 'est bon) , il explique pour biscuit et autre 20g.
ROY et RIY écrivent explicitement 30g car ils leur semble également qu'on est à moins des 42 cm cube.