Au cimetière oui, mais pas à l'église.
Je viens d'écrire une Techouva à propos de l'interdiction d'entrer dans l'église, y compris pour un enterrement.
פסק הלכה מבד''ץ אמשטרדם
אודות אולם שמחות שהוא בעצם כניסיה אלטרנטיבית
במסכת עבודה זרה (דף יז ע"א) מבואר, שיש איסור אפילו להתקרב לפתח הבית של עבודה זרה, שנאמר אל תקרב אל פתח ביתה. וכן כתבו התוספות שם. והרמב"ם בפירוש המשנה, עבודה זרה (פרק א', דף י"א ע"ב) כתב, שכל עיר השייכת לאומה מן אומות העולם עובדי עבודה זרה, ויש להם בתוכה בית תפלה, שהוא בית עבודה זרה, מעיקר הדין היה צריך לאסור לדור באותה עיר, אבל בעונותינו אנו אנוסים בעל כרחנו לשכון בארצותם של עובדי עבודה זרה, ונתקיים בנו בגלותינו, ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן, ואם העיר כולה דינה כן שאסור לדור בתוכה, קל וחומר לבית עבודה זרה עצמו, שאסור לנו כמעט אפילו לראותו, ומכל שכן שאסור בודאי להיכנס לתוכו. ע"כ
ובספר שיורי ברכה (יורה דעה, סימן קמ"ב). וכן פסק הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן כ"ו) שהדבר ברור בתלמוד ובפוסקים שאיסור חמור הוא להיכנס בבית תפלתם, והביא דברי להקת הפוסקים שהחמירו באיסור זה מאוד. והגאון רבי דוד זילברשטיין בספר שבילי דוד (סימן קנ"ד) פסק שאיסור כניסה לכנסייה של נוצרים הוא איסור תורה ולכן אין להתירו במקום שיש חשש איבה, פן ישנאו אותנו הגוים על כך. והגאון רבי אליעזר דייטש בשו"ת פרי השדה חלק ב' (סימן ד') נשאל על אודות אנשי צבור יהודים שנועדו ביום הזכרון של אחד משרי המדינה ונכנסו לבית תפלתם לטקס אשכבה, והשיב, שאין ספק שעברו על איסור חמור שיש בו שורש העון של עבודה זרה, שאפילו במקום איבה אין מקום להתירו כלל, ואוי לדור שכך עלתה בימיו לעבור על עון גדול כזה, ובודאי שצריכים כפרה, ועליהם לחזור בתשובה גמורה, והשי"ת יסלח להם כי לכל העם בשגגה !
ובשו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן קכט ד"ה ו' איסור כתב .
''פשוט שליכנס לכנסית הנוצרים שהוא מקום שעובדים ועושין תפלותיהם שאסור אף ליכנס רק להביט בצורות שהיו ידועין שרק לנוי נעשו שליכא לתוס' שבת איסור הסתכלות בהו כלמקום הע"ז גופא כדאיתא בע"ז דף י"ז הרחק מעליה דרכך זו מינות ולבית אבידן שהיו הולכין כמה אמוראי כתבו התוס' שם שלא היה בית מינות ממש אלא מקום ויכוח, וגם הוא איסור הנאה, ונידון התוס' הוא כשהן נמצאים במקומות אחרים. ובית אלילים שבסימן קמ"ב סעי' י' אינו בית ששם עושין תפלותיהם ועבודותיהן דהא לא היה שייך לומר שאיכא שם דרך לעבור בו אלא בית מיוחד להע"ז לפי מחשבות העובדים את הע"ז שהאליל בא לשם ואין עושין שם כלום, אבל בבית שעושין עבודותיהם אסור בכל אופן, ודין החצר הוא חצר שאין שם כלום והנידון הוא רק מפני החשד שלכן כשדרך עובר בו למקום אחר מותר, וגם הא שכתבו התוס' דצורות לנוי מותר הוא דוקא לנוי בעלמא כאנדרטא של מלכים וצורות שבמטבעות ותמונות (פיקצ'ס) שבבתים, אבל אם נעשו לנוי הע"ז ובית הע"ז אסור בהנאה כמו הע"ז, כמפורש בע"ז דף נ"א וכל הצורות הנמצאים שם כולם אף אלו שלא נעבדו נעשו לנוי להע"ז ולבית הע"ז שזה אסור, וגם לבד האיסור דבר השחתה הוא באמונה ובדעות שיהיה רצון לילך לשם.
וע''כ באנו לחוות דעתינו דעת תוה''ק שאין לארוך שום אירועים עם השגחתינו במקום הנ''ל.
וברוך אלקינו שהבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת.
וע''ז בעה''ח יום שני כ"ב חשון תשס"ז
Signature du Bet Din
